שני מנוולים – מתנדבים עאלק! לאחד היה טוסטוס, לשני היה רכב מסוג חיפושית פולקסווגן בצבע אדום. החברים העריכו אותם על כך שעזבו את ביתם שבצרפת ובאו לאחר מלחמת ששת הימים להתנדב בקיבוץ. רק אני ידעתי עליהם את האמת, אמת שהתפוצצה לי בפנים. או יותר נכון לנו בפנים. ל דָדָה היה אוסף של עתיקות אותם הציג לראווה בוויטרינה. את העתיקות מצא בשדות הקיבוץ. אותם מתנדבים לא היו תמימים. הם ידעו את ערכם של העתיקות, את ערכן של המטבעות.
בספר 'חלל' השני מתוך טרילוגיה. מתואר בפרוטרוט על האירועים ואותם מתנדבים דו הפרצופים. שבאותה תקופה של בין המלחמות. ציטוט מתוך הספר 'חלל': "הזקן נשמע נואש, הוא רכן לעבר הקצין ובקולו הצרוד לחש: "קוראים לי יואש, ומשהו מציק לי, תקן אותי אם אני טועה." הוא הביט ימינה ושמאלה בדק היטב שאין מאזינים נוספים ואז המשיך לתוך אוזנו: "המטבע שמצאת באורווה, אני חושב שראיתי אותו באוסף עתיקות של דָדָה. הוא מוצג לראווה בוויטרינה שנמצאת בצריף בית המדרש. שמע זה עניין של חיים או מוות... אתה שומע!? חיים ומוות!!" קולו רעד מאימה או מהתרגשות ואולי משניהם ביחד. יואש הזקן אחז בכוח רב בזרועו של הקצין, כאילו פחד שיברח לו..."
